מה זה בעצם בלט דיסק צווארי? | ד"ר שלמה דוידוביץ'

כאבים בצוואר מהווים תופעה שכיחה למדי, והם עשויים להיגרם כתוצאה מפריצת דיסק, בקע דיסק או בלט דיסק צווארי. ד"ר שלמה דוידוביץ, מומחה בנוירוכירורגיה, מנתח בכיר ומייבא שיטת הניתוחים האנדוסקופים הזעיר פולשניים של עמוד השדרה לישראל, מסביר שהדיסקים בנויים מרצועות טבעתיות, כשבמרכזו של כל הדיסק יישנו נוזל ג'לטיני צמיגי.

 

הדיסקים משמשים כמעין רפידות בולמות זעזועים בין החוליות שבעמוד השדרה, ובכך הם משפרים את גמישות תנועת החוליות ומונעים את שחיקתן. עמוד השדרה מהווה את ציר השלד בפלג הגוף העליון, וככזה הוא נתון לעומסים רבים.

 

אורח החיים הלקוי ותהליכי השחיקה במרוצת השנים מובילים לשחיקה הדרגתית של הטבעות ההיקפיות ולהגדלת הלחץ שבתוך הדיסק. בלט דיסק צווארי מתרחש כשהלחץ של הנוזל הצמיגי שבתוך הדיסק מתעצם ונוצרת בליטה בהיקף הדיסק.

 

מה ההבדל בין בלט דיסק, בקע דיסק או פריצת דיסק?

נוירוכירורג ד"ר שלמה דוידוביץ מציין כי בקע דיסק מוגדר כקריעת הטבעות באופן חלקי בעקבות הלחץ שהופעל על ידי הנוזל הצמיגי, ופריצתו של הנוזל אל מחוץ לדיסק מכונה "פריצת דיסק".

בלט דיסק צווארי, בקע דיסק או פריצת דיסק עשויים להתפתח, כאמור, באופן הדרגתי במהלך השנים בעקבות עומסים מצטברים כגון התכופפויות חוזרות ונשנות, הרמת משאות בצורה לקויה, ישיבה בלתי נכונה וכיוצא בזה, או על רקע טראומטי כתוצאה מעומס חריג וחד פעמי כתוצאה מפציעת ספורט, תאונת דרכים או נפילה.

 

במקרים מסוג זה, יכול להיווצר מצב שבו נגרם לדיסק הבין חולייתי נזק ראשוני, ורק לאחר שחולפים חודשים או שנים נגרמת פריצת דיסק מלאה כתוצאה מכיפוף צוואר לכאורה תמים. בלט דיסק צווארי מתאפיין בדרך כלל בכאבי צוואר וגב מקומיים, נוקשות ומגבלות תנועה.

 

ניתוח אנדוסקופי בגישה קדמית

במקרים מסוימים עלול בלט דיסק צווארי לגרום לגירוי של שורשי העצבים הצוואריים או חוט השדרה הצווארי ולהקרין כאב אל הידיים, וכן לתחושת נימול או חולשת שרירים. הטיפול השמרני המקובל בבלט דיסק צווארי כולל תרופות לשיכוך הכאב, פיזיותרפיה, זריקות פורמינליות והפנייה לרפואה אלטרנטיבית.

 

המטופל יופנה לניתוח במידה והכאב מלווה בתסמונות נוירולוגיות כמו חולשה וכבדות בגפה עליונה, תחושת נימול, אובדן של תנועות עדינות בידיים ועד למצבים של שיתוק. אחת מהשיטות הניתוחיות המתקדמות כיום בתחום היא ניתוח אנדוסקופי בגישה קדמית, שבו מסירים באופן חלקי את הרקמה או הדיסק הלוחצים הגורמים להיצרות התעלה.

 

יתרונה של שיטה זו נעוצה בכך שלא נדרשת הזזת קנה הנשימה והבליעה באופן מסיבי במהלך הניתוח, כשבסופו מודבק החתך ללא כל צורך בהוצאת תפרים וללא הזדקקות לצווארון.

 לסרטון בו מדבר ד"ר דוידוביץ' על הנושא